תוספתא ברכות
כשם שנתנה תורה קבע לקרות שמע כך נתנו חכמים קבע לתפלה מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שכן תמיד של שחר [היה] קרב עד חצות רבי יהודה אומר עד ד' שעות שכן תמיד של שחר קרב והולך עד ד' שעות ומפני מה אמרו תפלת מנחה עד הערב שכן תמיד של בין הערבים [היה] קרב עד הערב ר' יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברין ופדרין קרבין והולכין כל הלילה ומפני מה אמרו תפלת מוספין כל היום שהרי קרבן מוספין קרב והולך כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן של מוסף קרב והולך עד שבע שעות.
תוספתא ברכות (ליברמן)
יכול יהא מתפלל והולך כל היום כולו, פרש בדניאל וזימנין תלתא ביומא וגו'. יכול כשבא לגולה, ת"ל כל קבל די הוה עבד מן קדמת דנא. יכול יהא משמיע קולו, פרש בחנה, שנ' וחנה היא מדברת על לבה. יכול יהא כוללן כולן בבת אחת, פרש בדוד, שנ' ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה. ערב, זו תפלת ערבית. בקר, זו תפלת שחרית. וצהרים, זו תפלת מנחה. יכול יהא שואל צרכיו ומסתלק, פרש בשלמה, שנ' לשמע אל הרנה ואל התפלה וגו'. הרנה, זו רנה, שנ' רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה. תפלה זו בקשה. אין אומ' דברים אחר אמת ויציב, אבל או' דברים אחר תפלה, אפילו כסדר וידוי של יום הכפורים.